איך מאיר אריאל תיאר תחושות פספוס

באנו לכאן דיויד ברוזה ומאיר אריאל איך הלהיט הזה נולד

אחד הסיפורים המדליקים ששמעתי....לא יודע כמה הוא מדויק אבל ביננו מה זה משנה :)

אז איך השיר המדהים הזה נולד.. ??

מילים: מאיר אריאל
לחן: דיויד ברוזה
באנו לכאן
מתחת לשמיים
שניים
כמו זוג עיניים

יש לנו זמן
מתחת לשמיים
בינתיים
אנו עוד כאן

את ואני
את ואני
את ואני
והמיטה רחבה
לתת אהבה

לילה ויום
לילה ויום
לילה ויום
והחיוך מתנצל
שהוא מתעצל

באנו לכאן...

שנינו אחד
שנינו אחד
שנינו אחד
אחד שלם ועגול
שלם וגדול

בואי ניתן
בואי ניתן
בואי ניתן
אני אתן לך לתת
לתת לי לתת לך

באנו לכאן...

ולמרות הפער
ולמרות הכאב
ולמרות הצער
אני אוהב
ואוהב
ואוהב...

=====================

השיר הזה שהוא סוג של המנון בכל מקום שרואים את השמיים...

מספרים על זה שדיויד ברוזה הלחין את הלחן הזה ולא היו לו מילים...

אז הוא מגיע לבית של מאיר אריאל ומספר לשחר הבן של מאיר אריאל שהוא הלחין איזה שיר והוא רוצה להוסיף לו מילים...

אז שחר אומר שניה אני אקרא לאבא שלי...

מאיר מגיע ושומע את הלחן ומתחיל לזמזם אותו בדרך לשירותים...

בעוד דיויד יושב עם תירצה ושחר...

מאיר יוצא אחרי כמה דקות עם השיר באנו לכאן...

משמיע לדיויד ודיויד בלי לחשוב פעמיים מאושר ומבין איזה אוצר יש לו ביד.

המנון שרבים מאיתנו גדלו עליו...

איזה כיף לשמוע סיפורים כאלה!!

והם כל כך מאפיינים את הגאון מאיר אריאל...

שיר הקומבינה מאיר אריאל

מילים ולחן: מאיר אריאל
בס: עופר כהן
קלידים: דורון פיקר
חצוצרה: אריאל זילבר
תופים: אלון הילל
כלי הקשה: מישל
גיטרות: אבי סינגולדה
זמר אורח: דורי בן זאב
זמרת אורחת: דפנה ארמוני
הקלטה ומיקס: גיא לנדאו
עוזר: רוני
עיבוד והפקה מוסיקלית: דורון פיקר
הוקלט באולפני TUBE בספטמבר 89'
הפקה: אריאל הוצאות
מפיק: אבינועם ירקוני, א.ב הפקות

 

תמונה באדיבות דפנה ארמוני. 

מילים שיר הקומבינה

אין לך פרצה שאין לה גנב.

אין לך גדר שאין לה שועל.
אין לך קיר שאין לו זונה.
ואין לך "וואס טיצאח דו עפעס"
שאין לו את ה"איך הוב נישט קען כויעח" שלו...

כרבים וטובים לפני שניסו לעקוף
את העונש הזה ש"בזיעת אפיך"
עשיתי צחוק מעצמי, התחפשתי לקוף,
לא רציתי להתאמץ מדי לעיניך.
ביקשתי לחיות את חיי כבדרך אגב,
תוך כדי התנועה בשטף הזרם,
לקלוט ולפלוט אם אפשר בלי לתפוס את הגב,
להרדם בפרדס - להתעורר בכרם,
לא הצליח לי נו מה כאן יש לחדש,
עדיין אני באותו המקום מדשדש.
אמנם יש מזגן ומזרן גומאויר בקבינה
אך הראש לא מפסיק לחפש לו את הקומבינה.

אין לך גדר שאין לה פרצה
אין לך שועל שאין לו קיר
אין לך זונה שאין לה גנב
ואין לך "געוואלד געצרוכען"
שאין לך את ה-"פארפאלן" שלו...

אז החלטתי לפטר את הכוראוגרף
שהמציא לי תנועה שבכלל לא אהבתי.
נדלקתי על בתו של הגאוגרף:
חתיכת אדמה רועדת שאכזבתי.
ויצאתי לחפש לי את ה"פרצה"
שדרכה אכנס לבוסתן הפורח
תוך כדי ריצה - קפיצה - הצצה
שמעתי קול מאחורי: "אתה גנב בורח !"

לא הצליח לי נו מה כאן יש לנחש
עדיין אני באותו המקום מתרחש
אמנם יש מזגן ומזרן גומאויר בקאבינה
אך הראש לא מפסיק לחפש לו את הקומבינה.

אין לך דיבור שאין לו ציפור
אין לך סיפור שאין לו זנב
אין לך זמזום שאין לו זמר
ואין לך "קבלתי חאלושעס"
שאין לך את ה- "גי שלופען" שלו

אז נותרו לי "גדר" ו"זונה" ו"קיר" ו"שועל"
וגזרתי שלא אומר "אולימפיאדה"
לחוץ אל ה"קיר", מתוחקר - משומע - מתושאל
לכל היותר אסנן "טרמפיאדה".
כנרדם על "גדר" התעוררתי בתא השקוף !
בני שטן בזגוגית עם חיוך דק - סבר...
נפנפתי לנגדם בזנב - "שועל" שרוף,
הבאתי "זונה" שתעיד שהייתי גבר...

לא הצליח לי נו מה כאן יש מה כאן יש !
זה אותו המקום ואני ממש מתביש.
לו אשתיק את זמזום המזגן הזה בקאבינה
ועל המזרן לו אשכח לי מהקומבינה.

אין לך זנב שאין לו משל
אין לך זמר שאין לו זמזום
ואם נשאר משתין אז בטח אין לו אש
ואין לך "רבויינה של עויילם"
שאין לו את ה - "רחמונס" שלו.

קצב השיר

בהקדמה לכל בית הוא זורם בכבדות ובבתים עצמם השיר זורם בהנאה ובקלילות...חיים קלים!!! ללא הזעה…!

המלכה דפנה ארמוני מדי פעם נכנסת ומנסה להעיר את הקומבינטור בצעקות שהוא מתעלם מהן...היא כאילו רוטנת בו...אבל הוא ממשיך בשלו.

הזמר והמוסיקאי האגדי אריאל זילבר - הוא המוטיב המשמח עם הסקסופון, שזה מצליח והוא נותן לו את תרועת הנצחון.

הבית הראשון - זה החלק של הפרצה
מכאן הכל מתחיל...שהוא מזהה פרצה!

כאן הוא למעשה מתחיל בחימום שהוא בעצם מספר לנו שתמיד יש אפשרות לפסטיבל מספרי הסיפורים, תמיד יש פרצה לברוח ולחפש את הקומבינה.

הוא מספר על הרגע שהוא בעצם חיפש את הקומבינה כמו כולם. הוא ניסה לעקוף את העונש של "בזיעת עפיך תאכל לחם…"

הוא ניסה להסתתר חשב ככה הוא יוכל מתחת לבגדי הקוף לה"תחפש" הכוונה להתבטל…

הוא בסך הכל רצה לחיות את חייו כדרך אגב, תוך כדי תנועה של כסף שזורמת לו מבלי שהוא תופס את הגב. בקיצור הוא לא רוצה לעבוד ורוצה זרימה.

הוא מתחיל להכניס כאן את המזגן שזה מוטיב חוזר בשיר עוד נשמע ממנו....


אין לך פרצה שאין לה גנב.
אין לך גדר שאין לה שועל.
אין לך קיר שאין לו זונה.
ואין לך "וואס טיצאח דו עפעס"
שאין לו את ה"איך הוב נישט קען כויעח" שלו…

כרבים וטובים לפני שניסו לעקוף
את העונש הזה ש"בזיעת אפיך"
עשיתי צחוק מעצמי, התחפשתי לקוף,
לא רציתי להתאמץ מדי לעיניך.
ביקשתי לחיות את חיי כבדרך אגב,
תוך כדי התנועה בשטף הזרם,
לקלוט ולפלוט אם אפשר בלי לתפוס את הגב,
להרדם בפרדס - להתעורר בכרם,
לא הצליח לי נו מה כאן יש לחדש,
עדיין אני באותו המקום מדשדש.
אמנם יש מזגן ומזרן גומאויר בקבינה
אך הראש לא מפסיק לחפש לו את הקומבינה.

הבית השני - זה החלק של הגנבה

אין לך גדר שאין לה פרצה
אין לך שועל שאין לו קיר
אין לך זונה שאין לה גנב
ואין לך "געוואלד געצרוכען"
שאין לך את ה-"פארפאלן" שלו...

אז החלטתי לפטר את הכוראוגרף
שהמציא לי תנועה שבכלל לא אהבתי.
נדלקתי על בתו של הגאוגרף:
חתיכת אדמה רועדת שאכזבתי.
ויצאתי לחפש לי את ה"פרצה"
שדרכה אכנס לבוסתן הפורח
תוך כדי ריצה - קפיצה - הצצה
שמעתי קול מאחורי: "אתה גנב בורח !"
\

לא הצליח לי נו מה כאן יש לנחש
עדיין אני באותו המקום מתרחש
אמנם יש מזגן ומזרן גומאויר בקאבינה
אך הראש לא מפסיק לחפש לו את הקומבינה.

הבית השלישי והמסכם

המזגן הוא קשור בזמזום, כשהוא פועל הוא עושה רעש. ואז הוא מכניס את הזמזום של המזגן...אין לך זמזום שאין לו זמר...
בדרך לאסוף את כל הפרטים, אז מגיע הבית שלמעשה הוא נותן לנו דו"ח מלאי מה נשאר לנו בשיר "גדר וזונה וקיר ושועל"

אין לך דיבור שאין לו ציפור
אין לך סיפור שאין לו זנב
אין לך זמזום שאין לו זמר
ואין לך "קבלתי חאלושעס"
שאין לך את ה- "גי שלופען" שלו

אז נותרו לי "גדר" ו"זונה" ו"קיר" ו"שועל"
וגזרתי שלא אומר "אולימפיאדה"
לחוץ אל ה"קיר", מתוחקר - משומע - מתושאל
לכל היותר אסנן "טרמפיאדה".
כנרדם על "גדר" התעוררתי בתא השקוף !
בני שטן בזגוגית עם חיוך דק - סבר...
נפנפתי לנגדם בזנב - "שועל" שרוף,
הבאתי "זונה" שתעיד שהייתי גבר...
לא הצליח לי נו מה כאן יש מה כאן יש !
זה אותו המקום ואני ממש מתביש.
לו אשתיק את זמזום המזגן הזה בקאבינה
ועל המזרן לו אשכח לי מהקומבינה. ]
(הזמזום הזה גומר אותו, הוא רוצה בלי רעשים!!!)

כאן פזמון סגירת השיר:
שהוא אומר שאין זנב שאין לו משל בחיים!
אין זמר שאין לו זמזום של המזגן שלמעשה הוא מזיע ועובד בשביל זה.
אבל גם על הקומבינות האלה שנעשו יש אלוהים והוא מרחם עלייך…
קצת בנימת ייאוש, אין ברירה הקומבינה לא תעבוד לך:)

אין לך זנב שאין לו משל
אין לך זמר שאין לו זמזום
ואם נשאר משתין אז בטח אין לו אש
ואין לך "רבויינה של עויילם"
שאין לו את ה - "רחמונס" שלו.

ושימו לב למבנה המדליק בשיר שהולך ומשתנה כל פעם

א.
אין לך פרצה שאין לה גנב.
אין לך גדר שאין לה שועל.
אין לך קיר שאין לו זונה
ב.
אין לך גדר שאין לה פרצה
אין לך שועל שאין לו קיר
אין לך זונה שאין לה גנב
ג.
אין לך דיבור שאין לו ציפור
אין לך סיפור שאין לו זנב
אין לך זמזום שאין לו זמר
ד.
אין לך זנב שאין לו משל
אין לך זמר שאין לו זמזום

השועל, הזנב, הסיפור והמשל נקשרים יחד
הפרצה, הגנב, הזונה, והקיר נקשרים יחד.
ורק הזמר מזמזם והזמזום מזמר.

האידייש בשיר זה כאילו זה לא מציאה גדולה "גרויסע מציאה"

אם יש לכם הערות אני אשמח לשמוע כי זה ככה מתוך ההבנה שליולא כתיבה אקדמית אלא משהו זורם ממני.
מקווה שתאהבו...

תמונה נוספת באדיבות דפנה ארמוני היקרה!

בשביל ההרגשה שלי, אם נסתכל על הזנב בשיר, אז לי יש תמונה עם דפנה ארמוני המקסימה...
אני מעלה אותה בקרוב...


אני בטוח שיש לכל אחד הערות והארות ואני אשמח לשמוע בתגובות מה אתם חושבים!

עונג שבת עם פרופסור ניסים קלדרון ולהקת הדלתות נפתחות מעצמן מחווה למאיר אריאל

וואו איזה מופע מרגש ועוצמתי...

ולראות את פרופסור ניסים קלדרון שכתב את האוטוביוגרפיה של מאיר, מדבר על מאיר אריאל בכזאת תשוקה ונכנס בנגיעות קטנות לסיפורים מאחורי השירים...בנסיון לפרש אותם הוא מסביר שאין לשום שיר פרשנות חד משמעית לכל שיר יש מליון צבעים, טעמים, רמיזות, פרשנויות וחיבורים לקיבוץ, לבוב דילן, לנעמי שמר, לשירות הצבאי, לשירי עם (שלא היו לנו)...

תמונה עם פרופסור ניסים קלדרון

וכמה דברים מדהימים שהוא מספר:

1. זה הרגע שישבו אצלהם בבית ולמאיר היתה ביקורת על כל דבר, אבל הוא אמר אותה דרך שירה ובדיון משפחתי שאומרים לשחר הבן שלו לא להתגייס לצבא, מאיר שתק כל הזמן וכשכולם הלכו הוא אמר לשחר אצלנו עושים צבא.

2. מאיר כל הזמן שר שירים מקוריים בהופעות ונעולם לא היה מוכן לשיר קאברים, ורק שיר אחד הוא שר של זוהר ארגוב ואביהו מדינה שהוא שר אותו בצורה מזעזעת ביחס לזוהר ארגוב אבל היתה לו אמירה מאוד משממעותית הוא אולי מהיחידים בישראל שצעקו את צעקת הזמר המזרחי בתקופה שלא היה מקום למוסיקה המזרחית וזה בא לידי ביטוי בניוחד בשיר בצהרי יום.

[כמה שורות מ "בצהרי יום" ]

נימה וחצי מהצל, אנחנו סובבים
ונעים באטיות מיריבית
חוצים שקולים את הרחבה של המרכז המסחרי המאובק
ונכנסים אל המכונית

אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים?
מכחכחים בגרון
אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב
במצפה רמון!

כשאיזו מקומית פתאום נועצת אף בשמש
ופה שבאוזנינו ממלל

*****תראו תראו את ה"גארי קופרים" האלה
"קלינט איסטוודים" דמי קולו, "יענו" בזים לשרב
הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם
מתרבות המערב ******

וכל העניין....

3. עובדה מענינת במיוחד זה שמאיר אריאל בגיל 38 הוציא את האלבום הראשון שלו!!



כל כך הרבה אהבה יחד עם הרכב מוסיקלי - דלתות נפתחות מעצמן - מחווה למאיר אריאל... אחד הטובים ששמעתי!!

באמת מופע מדהים...איך במקרה נזכרתי בזה!!!